חולדה
עשינו היום פיקניק ביער חולדה.
15 דקות נסיעה מהבית וכבר נשקף אלינו נוף מרהיב של כרמים ושדות שנמתחים עד לאופק.
שקט , וציוץ ציפורים . טוסקנה ממש.
הילדים , קלי רגליים , רצו תוך שניות אל הכרם ונעלמו בתוכו.
אנחנו, התיישבנו בצילם של עצים בסמוך לקברו של אפריים צ'יזיק ז"ל.
במקום ניצבת אנדרטה מרשימה של הפסלת בתיה לישנסקי המספרת עוד סיפור עצוב בפסיפס
הסיפורים העצובים של הארץ הזו.
בשנת 1929 ארעו מאורעות בארץ הידועים כמאורעות תרפ"ט.
במסגרתם פשטו ערביי הסביבה גם על החווה החקלאית בחולדה.
בראשם של מגיני חולדה עמד אפריים צ'יזיק. איש הגנה מאנשי הגליל שהגיע לחולדה כדי לסייע למתיישבים בהגנה על המקום.
אחותו שרה צ'יזיק ז"ל , היתה בין הרוגי תל חי.
בקרב שניטש בין ערביי הסביבה למתיישבים, נסוגו המתיישבים היהודים אל בית הרצל.
ושם, תוך שהוא מחפה על חבריו, נהרג אפריים.
בלילה ציוו הבריטים על המגינים היהודים לעזוב את המקום.
גופתו של אפריים נותרה מוטלת בשטח מספר ימים ורק לאחר מכן הובאה לקבר ישראל.
באנדרטה שהוקמה במקום נראיית דמותו המגוננת על אחותו שרה ועל חלוץ נוסף.
האירועים הללו קרו עוד הרבה לפני תכנית החלוקה , עוד לפני שקמה מדינת ישראל, עוד לפני 67 וההתנחלויות.
אל מול הסיפור של חולדה , קשה שלא להרהר במציאות אותה אנו חווים בימים אלה עם גל הטרור שפושט על הארץ.
מה דומה?
מה שונה?
איפה מתחילים שורשיו של הסכסוך ?
אנה אנו הולכים ?
