בלוג

סיפורו של רחוב אעלה בתמר במושבה גדרה


הכתבה פורסמה במקומון : "הגדרתון"

עולי תימן בגדרה 1912

המצבה של אחד ההרוגים

רחוב : אעלה בתמר

בפאתיה המערביים של המושבה גדרה שוכן רחוב, נחבא אל הכלים ושמו : אעלה בתמר.

מהו מקור השם של הרחוב ? איך הוא מתקשר להיסטוריה של המושבה ? ומי גרו שם בעבר?

אעלה בתמר הוא הכינוי שניתן לעליית יהודי תימן בראשית המאה הקודמת.

בסוף המאה ה-19 החל הרעיון הציוני לפעם שוב בליבם של היהודים והגיע גם אל יהדות תימן .

יהודי תימן הסתמכו על הפסוק התנכ"י : "אמרתי אֶעֱלֶה בתמר" (שיר השירים ז, ט), וסברו כי בתמר הוא שינוי סדר האותיות של שנת תרמ"ב . הם ראו בכך סימן נבואי והחליטו לעלות לארץ.

כך הגיע גל העולים הראשון מתימן לא"י בשנת 1881 (בשנים תרמ"א ו- תרמ"ב).

גדרה נוסדה ע"י הביל"ויים בשנת 1884. יהודים מתימן הגיעו אליה לראשונה בגל העלייה השני, בשנת 1912. הסיפור מאחורי עלייה זו הוא סיפור מרתק.

אתאר אותו כאן בקצרה.

לאחר שגלי העלייה הראשונים לארץ החלו , וכבר ניבנו המושבות הראשונות , החלו איכרי המושבות להעסיק במשקים שלהם פועלים ערבים.

הדבר נגד את עקרון העבודה העברית שרצו לאמץ לעצמם.

כך החלו לחשוב על פיתרון ועלה במוחם רעיון יצירתי.

הם חשבו שאם יביאו לכאן יהודים מתימן, יוכלו אלה להיות פועלים עבריים ראויים, כיוון שמגיעים הם מארץ חמה עם תנאי אקלים קשים , וודאי יוכלו לעמוד בקלות בתנאי העבודה הקשים בא"י.

בשנת 1910 יצא שמואל יבניאלי כשליח מטעם "המשרד הארצישראלי" אל יהודי תימן במטרה לשכנעם לעלות לארץ ישראל ולשמש כאן כפועלים במושבות החקלאיות.

הוא הצליח להניע גל של עלייה.

התימנים יושבו במושבות החקלאיות,והגיעו גם לגדרה.

בשנת 1912 הגיעו לגדרה 34 עולים ממחוז "שרעב" שבתימן.

התימנים שהגיעו לגדרה שוכנו במספר בתים שנבנו עבורם באזור שבו נמצא היום רחוב אעלה בתמר.

כמו במושבות אחרות בהן שוכנו התימנים, גם בגדרה, לא היתה לאיכרים כוונה לקבלם כחברים מן המניין במושבה או להעניק להם נחלות. הם הובאו על תקן פועלים והועסקו בשכר זעום ששולם על ידי המשרד הארץ ישראלי.

עם זאת הקשרים החברתיים היו טובים. ותיקי המושבה ועולי תימן נהגו להזמין אלה את אלה בארועים חגיגיים, חתונות ועוד.

התימנים סבלו מעוני ומתנאי חיים קשים , אך יש לזכור שתנאי החיים הקשים והעוני היו מנת חלקם של כל תושבי המושבה הקטנה בעת ההיא.

בשנת 1917 קרה אסון נורא בקרב בני העדה התימנית בגדרה.

בעקבות הקרבות שהתחוללו באותה עת בין האנגלים לתורכים במסגרת מלחמת העולם הראשונה , נותרו בשטח פגזים ותחמושת חיה.

ילדים מצאו את אחד הפגזים ואספו אותו לביתם, הפגז התפוצץ ונהרגו 5 אנשים.

אבל כבד נפל על הקהילה . אירוע זה היווה זרז לעזיבת התימנים את גדרה, שהסתיים בשנת 1924. אך היו גם סיבות נוספות לעזיבתם.

העובדה כי לא התקבלו כחברים מן המניין במושבה , וכי לא אפשרו להם לקבל קרקע משלהם, ולכן נאלצו לעבוד כפועלים זמניים , ושכרם לא הספיק להם למחייה ראויה.

נוסף לכך, התימנים היו מסורתיים ואילו המייסדים היו בעיקרם חילוניים. הבדלים אלה היקשו על התימנים שאף המשיכו לשלוח את ילדיהם אל ה"מורי" במקום לבית הספר החילוני.

לאחר קום המדינה החל גל עלייה נוסף של יהדות תימן לארץ המכונה : מרבד הקסמים או כנפי נשרים. כחלק מגל עלייה זה הגיעו בני העדה והתיישבו גם במושבה גדרה.

הכתבה פורסמה במקומון : גדרתון גן-יבנהתון ביום שישי 22.01.16

התמונות נלקחו מתוך הספר : "ואלה תולדות גדרה-עד מאה ועשרים"

פוסטים אחרונים