הידעתם כי בגדרה הייתה בריכת שחייה כבר בשנות ה-40? על שכשוך, לימודי שחייה והתגנבות בלילה.
בימים אלו כשאנו נמצאים בפתחה של עונת הקיץ , זהו זמן מצוין להיזכר בבריכת השחייה של גדרה.
איני מתכוונת לבריכת השחייה הציבורית אשר נמצאת כיום בסמוך למתנ"ס, אלא לבריכת השחייה הישנה של גדרה אשר הוותיקים זוכרים אותה כבריכת השחייה של יהושע גפני.
בריכה זו הייתה ממוקמת ברחוב צוקרמן, בסמוך לפנסיון גנים (בקצה הרחוב לכיוון מערב) והיא איננה קיימת עוד, אלא רק בזיכרונם של מי שחיו במושבה או בסביבתה באותן שנים.
רבים מתושבי גדרה והסביבה העבירו בה ימים יפים ומוצפים בשמש קייצית.
הבריכה נחנכה בשנת 1945 – כך עולה מתיאורו של יהודה הגדרתי באחת מכתבותיו בעיתון הבוקר.
מימדי הבריכה היו 25X12 מ' (מידות של בריכה חצי אולימפית) וחלקה הקדמי היה מלא במים רדודים.
בצד של המים העמוקים הקימו מקפצה גבוהה (מעל 2 מ' גובה) , שספק רב אם הייתה עומדת בתקני הבטיחות של ימינו.
בכל יום רביעי (לאחר שבוע אינטנסיבי של רחצה) היו המים הופכים לעכורים ומלאים בירוקת ובלכלוך ועל כן בשעות הערב היו מרוקנים את הבריכה ומשתמשים במימיה להשקיית הפרדסים בסביבה.
ביום חמישי היו מנקים את הבריכה וביום שישי בבוקר ממלאים אותה במים נקיים.
ילדי גדרה של אז זוכרים כי המים ביום שישי היו קרים ביותר , ממש "קפואים" ולא נעימים לרחצה.
הילדים הקטנים נהגו לרחוץ במים הרדודים והבוגרים היו קופצים למים העמוקים מן המקפצה הגבוהה.
זכור כי בתחילה לא היה בבריכה מציל. בשלב מסוים מונה כמציל המורה להתעמלות מבית הספר , ששמו היה נעים , ואשר היה אלוף שחייה בבגדד בטרם עלותו לארץ.
רבים מילדי גדרה למדו שחייה בבריכה זו . הוותיקים זוכרים כי לאחר הפסח היה המורה להתעמלות מר פרידמן , שכינויו היה "דוגו" , לוקח את התלמידים לשיעורי שחייה בבריכה פעמיים בשבוע.
זה היה זה עבורם כייף כפול ומכופל, כי מעבר להנאה שבשכשוך במימי הבריכה, היו שיעורים אלה נעשים על חשבון השיעורים הרגילים בכיתה.
באלבום המשפחתי מצאתי צילומים של אבי (רענן שרמן) בצעירותו מבלה בבריכה של יהושע.
מאז ילדותי תמיד שמעתי סיפורים על עורו השזוף והשחום של אבי שבילה שעות רבות בבריכת השחייה . אבא לימד שחייה בבריכה זו בראשית שנות השישים ובהמשך אף מינה אותו יהושע למציל בשכר.
עוד סיפור ששמעתי נוגע לכך שצעירי המושבה נהגו לעיתים להתגנב אל הבריכה בשעות הלילה.
כדי למנוע תופעה זו מינה יהושע את מר איידליץ כסוג של שומר לילה.
אדון איידליץ לא שהה בשטח הבריכה במהלך הלילה . הוא התגורר עם אשתו בסמוך לבריכה ,בדירה שבשטח של משפחת פרידמן, וכך אם היה שומע מביתו רחשים המגיעים מכיוון הבריכה היה קורא לעברם ומבקש שיצאו. כך קרה שהיו כאלה שחמדו לו לצון והיו משליכים אבן לתוך הבריכה, אז אדון איידליץ היה יוצא מביתו ומבקש לצאת. לאחר כמה פעמים התעייף וכך יכלו אותם שוחרי רחצה, להסתנן אל הבריכה ולשחות במימיה גם בחשכת הלילה.
לימים יצאה הבריכה משימוש, השטח נמכר ונבנו עליו בתים. הבריכה של יהושע נותרה רק בתמונות הישנות ובזיכרונות המתוקים של אלה שרחצו בה, שיחקו בה "הקדרים באים" ולמדו בה שחייה.
