לזכרו של ד"ר ברוך זינגר (1950-2001)
ביום שני מדינת ישראל תרכין את ראשה ותתייחד עם זכר הנופלים במערכות ישראל ובפעולות האיבה. בנימה אישית, אני רוצה לספר על ד"ר ברוך זינגר ז"ל, שהיה תושב גדרה.
אני לא אשכח את היום ההוא : יום ראשון 02.12.2001
חזרנו באותו הבוקר מטיול של שבועיים בהודו ותאילנד.
נסענו קצת לנוח ולהתנתק מהמציאות הקשה והמדממת של אותם ימים עמוסי פיגועים .
אך כשהגענו הביתה הלמה בנו המציאות במלוא כוחה האכזרי .
הטלפון צילצל ועימו בשורת האיוב הנוראה : ברוך זינגר נהרג.
איך?? מה?? מה קרה??
הלב והמח סירבו לעכל.
ברוך היה השכן החכם והמקסים שלנו, עם חוש ההומור המשובח והעיניים הכחולות הצוחקות.
זה לא נתפס, לא אז וגם לא היום.
אחר כך החלו להגיע הפרטים :
באותו בוקר נסע ברוך ז"ל בכדי לאסוף את בנו עודד אשר שירת כמפקד טנק ברצועת עזה. עודד אמור היה לצאת לחופשה והם היו אמורים לנסוע לחו"ל ביחד, אלא שבדרך עצרו את ברוך כדורי המרצחים. בכביש המחבר בין אלי סיני וניסנית נקלע ברוך למארב של שני מחבלים אשר היו לבושים במדי צה"ל. הם ירו על רכבו.
מהירי נגרם תקר לגלגלי המכונית והוא לא יכול היה להמשיך בנסיעה.
הוא התקשר אל אשתו נורית ואמר לה שהוא נפצע וביקש שתזעיק עזרה ואז התקשר לבנו עודד, ומילותיו האחרונות היו "אני רואה אותם באים לקראתי".
המרצחים התקרבו אל רכבו וירו בו מטווח קצר. ברוך נהרג.
בעת התקרית הוזעקו בקשר כוחות צה"ל והוקפצו אל הגזרה.
גם עודד זינגר היה בתוך הלוחמים .
בהתקרבו אל המקום הוא הבחין ברכב המשפחתי והבין את אשר ארע.
כשהודיעו בקשר על ההרוג הוא הבין שמדובר באביו אך לא אמר דבר לחבריו והמשיך ללחום בעוז רוח עד שהמחבלים חוסלו. אז התפנה אל המשימה הקשה מכל והתקשר אל אימו לבשר לה את הבשורה הנוראה.
ברוך זינגר היה איש מיוחד במינו, כך יעיד כל מי שהכיר אותו.
הוא נולד בחיפה וסיים את לימודיו בתיכון ה"ריאלי".
את שירותו הצבאי עשה בנח"ל המוצנח והצטרף לקיבוץ רביבים. שם גם הכיר את נורית (לימים אשתו). ב-1980 סיים את עבודת הדוקטורט שלו בכימיה, באוניברסיטת בן גוריון. וב- 1986, הצטרף לסגל הכור למחקר גרעיני בנחל שורק, בו נשא בתפקיד בכיר. ברוך הוביל מחקרים חדשניים ופורצי דרך אשר זכו להוקרה בינלאומית.
אך מעבר לכישוריו המקצועיים , ברוך היה אדם יחיד ומיוחד באישיותו.
הוא היה אנושי וצנוע ,בעל קסם אישי רב ותמיד היה מוקף בחברים, משפחה ומכרים .
בנוסף לעיסוקיו המדעיים הוא התעניין גם בספרות, בשירה, באמנות, בגיאוגרפיה ובהיסטוריה של ארץ ישראל, ומעל לכול אהב זמרה ומוזיקה.
בשנת 2012 יזמה תושבת גדרה ,צביה ויינשטוק , את הנצחתו של ברוך זינגר ז"ל ובסיוע המועצה המקומית נקרא גן על שמו , הנמצא בחלקו הדרומי של רחוב בן גפן בגדרה.
ד"ר ברוך זינגר היה בן 51 בהירצחו. הוא הותיר אחריו את אשתו נורית, את ארבעת ילדיו: אלעד, עודד יערה ונטע ואת אחותו ישראלה . הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגדרה.
ניתן רק לדמיין איך היו נראים החיים אילו ברוך עוד היה חי בינינו, אך חייו נגדעו ברגע של רשעות רצחנית.
יהיה זכרו ברוך !
