מדוע הולחן המנון הביל"ויים:"חושו אחים חושו" עוד לפני שנכתב ומה פירוש : "טושו אח

רבות מהמושבות הראשונות בארץ טוענות כי השיר "חושו אחים חושו" שייך להן ובתוכן גם המושבה גדרה. סיפורו של השיר, שהיה לשיר העברי הציוני הראשון, הוא סיפור מרתק והנה הוא בפניכם:

בעת חנוכת ביתם של מרדכי פריימן ורעייתו מרים , אשר היה אחד הבתים הראשונים בראשון לציון, חשו כל באי החגיגה התעלות נפש והתרגשות של ממש.

אירוע כה חשוב ומרגש בתחייתו של העם היהודי בארצו , ראוי היה שיושר בו לפחות שיר עברי ציוני אחד.

אך באותם ימים של שיבת העם לארצו, עת רק החלה הלשון העברית לקום מעפרה ולהתחדש , עדיין לא היו שירים עבריים כאלו בנמצא.

כל השירים הציוניים שאנו מכירים כמו : "שאו ציונה נס ודגל", "פה בארץ חמדת אבות", ואפילו ההמנון הלאומי "התקווה"- טרם נכתבו בעת ההיא.

התחושה בלבבות הקרואים למסיבה , הייתה תחושה של ציפייה כי מישהו מבין המוזמנים יקום ויתחיל לשיר שיר עברי ציוני חדש.

כך קרה שיחיאל מיכל פינס- אשר היה פטרונם של הביל"ויים, קם ואמר כי הוא לוקח על עצמו לחבר שיר עברי חדש, אשר יושר באירועים וטקסים חשובים שכאלה.

כשבועיים לאחר מכן , בערב חג הפסח , התאספו הביל"ויים כולם בירושלים לחוג את החג בצוותא.

תחילה התפללו בבית מדרשו של יחיאל מיכל פינס- פטרונם.

בעת ששהו בביתו של פינס החלו לשיר שירים רוסיים שהכירו ממולדתם.

למנגינת אחד השירים הללו (אשר נקרא : "אנו יחד כנגד האויבים") חיבר פינס מילים בעברית ולימד את הביל"ויים את השיר החדש שיצר.

בערב הפסח הסבו כולם סביב שולחן החג וחגגו את ליל הסדר בביתם של אליעזר בן יהודה ואשתו דבורה. לאחר סעודת החג פרצו בשירה ובפיהם השיר העברי החדש אשר זה מכבר למדו : "חושו אחים חושו".

דוד יודילוביץ' מספר בזיכרונותיו כי עת יצאו מביתו של בן יהודה, כשהם הלומי יין ומעט שיכורים, והיו בדרכם אל מקום הלינה שלהם בירושלים, צעדו בחבורה גדולה של כעשרים בחורים והחלו לשיר את השיר בקולי קולות. הרי יהודה ענו להם כהד.

וכך הוא מתאר את הדברים בירחון "מימים ראשונים":

"...מפי עשרים בחורים נלהבים בקע השיר , "חושו אחים חושו" , שחיבר לנו פינס, ומילא את האוויר עצמה ועזוז. והרי יהודה התנערו לשירתנו וענו גם הם לעומתנו: "חושו, אחים, חושו !".

השיר "חושו אחים חושו" נקרא בתחילה : "בית יעקב לכו ונלכה"- שהוא למעשה הפסוק אשר עומד בבסיס ראשי התיבות של שם התנועה: ביל"ו.

כך עולה מהגרסה המודפסת הראשונה של השיר משנת 1883 אשר הודפסה על ידי פינס עצמו.

בשיר קיימות מילים רבות אשר קיים קושי בהבנתן, וחוקרי השירה התלבטו בפירושן.

כך למשל המילה "טושו" אשר בשורה : "טושו אחים טושו".

חוקר השירה אליהו הכהן טוען כי המילה "טושו" צריכה להיקרא עם ניקוד בצד השמאלי של האות ש ופירושה למעשה: טושו=טוסו.

כך הביע פינס את שאיפתו להטיס יהודים אל ארץ האבות , עוד הרבה לפני שהמטוס הראשון הומצא.

"חושו אחים חושו" הפך אם כן להמנון הלא רשמי של אנשי ביל"ו והם נשאו אותו עימם מאותו ערב פסח היסטורי, בו הושר לראשונה, אל מקומות מושבם ברחבי הארץ.

זו הסיבה אולי, שרבות מבין המושבות הראשונות רואות בו שיר "משלהן".

בגדרה, מושבת הביל"ויים האחת והיחידה, הפך השיר שהיה להמנונם של מייסדיה, והיה להמנון המושבה.

(בהכנת כתבה זו התבססתי על מאמריו של חוקר השירה העברית : אליהו הכהן).