אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח
האם השקייתם פעם את הגינה שלכם באמצעות דופיה ?
אם גדלתם בגדרה – קרוב לוודאי שהתשובה היא : "כן".
"דופיה" היא צינור השקייה מגומי- בעל שתי פיות – ומכאן שמה.
פיה אחת מחוברת אל ברז המים ומהפיה שבקצה האחר של הצינור- ניגרים המים המיועדים להשקיה.
המילה "דופיה" אינה מוכרת או שגורה בכל רחבי הארץ.
זוהי מילה ייחודית אשר צמחה באזור של גדרה, גבעת ברנר, רחובות ונס ציונה , ונולדה ככל הנראה בפרדסים שבאזור זה בארץ.
עד היום טוענים לכתר ולבעלות על המילה הזו , וותיקי היישובים שנמצאים באזור המדובר, והיא הועברה מדור לדור .
בהקשר זה אשתף אתכם בסיפור אישי קצר:
לאחר שירותי הצבאי עבדתי כאשת בטחון בנמל התעופה בן גוריון, שם הכרתי חברה אשר נולדה בקיבוץ כפר סאלד שבצפון הארץ.
יום אחד בשיחת חולין לפתע הזכירה אותה חברה את המילה "דופיה".
נדרכתי מיד , שכן גדלתי על המיתוס שזוהי מילה גדרתית ייחודית.
אז מה לאותה גברת מכפר סאלד ולמילה גדרתית שכזו ?
התשובה טמונה ככל הנראה בפרק מההסטוריה של המושבה גדרה.
בשנות ה-30 וה-40 ישבו בגדרה גרעינים של קיבוצים (וכבר כתבתי על כך בכתבה נפרדת בעבר).
מגדרה יצא גרעין "שער הנגב" ועבר להיאחז בקרקע בגליל ושם הוקם על ידי בני הגרעין קיבוץ כפר סאלד.
מייסדי הקיבוץ אשר הגיעו מגדרה, נשאו עימם כנראה את המילה דופיה אשר הפכה לחלק משפתם של בני הקיבוץ, ובתוכם גם חברתי.
ואם ציינו שמילה זו נולדה בפרדסים – אז ראוי להקדיש גם כמה מילים לענף הפרדסנות בגדרה.
ענף הפרדסנות הגיע למושבה גדרה רק בשנות השלושים של המאה העשרים, בעוד שבמקומות אחרים בארץ התקיים כבר מסוף המאה התשע עשרה.
בגדרה לא הייתה תשתית מים מפותחת ולכן בראשית ימיה של המושבה התבססו הגידולים החקלאיים בה בעיקר על חקלאות בעל ועל גידולים כגון תבואה , שקדים וכרמי ענבים.
רק לאחר שחוברה גדרה לצנרת מים ועת הגיע החשמל אל המושבה, אז ניתן היה לפתח משק של פרדסים .
ענף הפרדסים היה ענף רווחי שהניב הכנסות נאות לבעלי הפרדסים.
השוק העיקרי של פירות ההדר היה באירופה.
אך ענף זה דרש כאמור הקמה של תשתיות וגם של ידע מקצועי , ולכך היו עלויות גבוהות.
כדי להתגבר על קושי זה היו שהתארגנו בשותפויות וחילקו את ההשקעה בין מספר שותפים.
כך למשל משפחת ארקין אשר נטעה פרדס משותף .
בעת מאורעות 1936-1939 ספגו הפרדסנים מכה קשה עת שהפורעים הערביים נהגו לשרוף בארות בפרדסים ולגדוע עצים.
כך מתאר למשל יהודה הגדרתי בכתבה משנת 1936 :
"כנופיית מחבלים בת חמישים איש פשטה בלילה על פרדס קווראטין שליד גדרה , עקרה ושברה למעלה מארבעת אלפים עצים בשטח של שמונים דונם. "
בעת מלחמת העולם השנייה , עת הייתה אירופה שרויה במלחמה , ספג ענף הפרדסים מכה קשה כיוון שהייצוא לאירופה לא התקיים. ההפסדים היו קשים.
ענף הפרדסנות שב ושיגשג בשנות החמישים כשגדרה החלה לקבל מים מחברת מקורות.
בשנים האחרונות יותר ויותר פרדסים נעקרים ועל שטחם מוקמות שכונות מגורים.
