ציור חייה
סיפורה של פרידה לבינט- אישה יוצאת מגדרה
תושבי גדרה מספרים עליה שהיתה יפיפיה, בעלת עור פנים צח ולבן ועיניים בהירות יפיפיות, ונהגה להתהלך במושבה, בכל עונות השנה עם מטריה או שמשיה מעל ראשה, כדי להגן על עורה מהשמש הקופחת הארץ ישראלית.
פרידה לבינט (לביאנט) לא נולדה בארץ. היא נולדה ברוסיה בשנת 1908 להוריה יעקב ולאה גפנוביץ', והיתה אחותו הצעירה של ד"ר אריה בן גפן (גפנוביץ'). היא עלתה לארץ ביחד עם הוריה ואחותה פולה, בעקבות אחיה, אשר היה רופא מוכר במושבה גדרה, והיה הראשון לטעון כי אווירה של גדרה איכותי במיוחד ובעל תכונות מרפא.
לאחר עלייתה ארצה המליץ ד"ר בן גפן לאחותו פרידה כי תלמד להיות אחות. לצורך כך נסעה לעזה. לאחר שהתמחתה כאחות עברה פרידה להתגורר בירושלים ועבדה כאחות מוסמכת אצל רופא העיניים ד"ר אלברט טיכו. בירושלים הכירה את חיים לבינט, נישאה לו והם עברו להתגורר במושבה גדרה, שבה התגוררו בני משפחתם.
בשנות השלושים של המאה העשרים , התפרסמה המושבה גדרה כמקום עם אוויר בעל סגולות מרפא. על רקע זה התפתח במושבה ענף של פנסיונים, בתי חולים ובתי הבראה. פרידה פתחה בביתה שבגדרה פנסיון קטן, שבו התארחו חולים לאחר שסיימו לקבל את הטיפולים הרפואיים, ונשארו במושבה להמשך תהליך ההבראה. כאחות מוסמכת המשיכה לתת להם את הטיפול הנדרש.
מעבר להיותה אשת רפואה, הייתה פרידה גם אשת תרבות ואומנות אשר עסקה בעשייה אומנותית מגוונת. עוד כנערה ברוסיה הייתה רקדנית בלט ולמדה לנגן בכינור. לימים, בביתה שבגדרה נהגה לנגן בכינור שלה בזמנה הפנוי. בנוסף, היא לימדה נגינה ושיעורי בלט את ילדי המושבה. בביתם של אחיה, ד"ר אריה בן גפן , ושל רעייתו לילי היו נערכים קונצרטים, כאשר ד"ר בן גפן היה מנגן בצ'לו, אחותו פרידה בכינור ראשון, רעייתו לילי בכינור שני ועוד נגנית הייתה מלווה אותם בפסנתר. כך ניגנו למעשה מוזיקה קלאסית כרביעייה קמרית.
תושבי גדרה הוזמנו אל הקונצרטים הללו, שהיו נערכים ללא תשלום.
פרידה היתה אישה צבעונית, מלאת חיים ובוהמיינית באופייה. אישה שהאומנות הייתה חלק משמעותי מחייה מאישיותה ומכישוריה. מעבר להיותה נגנית ורקדנית בצעירותה, עסקה פרידה בגיל מתקדם יותר, גם בפיסול, בקדרות ובציור.
לאחר שילדיה פרחו מהקן המשפחתי, התפנתה ללמוד קדרות באופן מסודר, ואף רכשה תנור לשריפה של יצירותיה. עיסוקה בציור הגיע במקרה. במהלך לימודי הקדרות , באחד השיעורים, קיבלו משתתפי הקורס משימה לצייר על כדים. מכאן התגלה לה עולם שלם והיא החלה לצייר באופן ספונטאני, ללא כל הכשרה.
היא הייתה אוטודידקטית בתחום, ציירה במגוון סוגי צבעים כגון צבעי שמן, גואש, פסטל וצבעי מים. ביצירותיה קיימים מוטיבים חוזרים של תרנגולים, זרי פרחים, נופים ימיים ודמויות נשים. יצירותיה הוצגו במספר תערוכות ברחבי הארץ.
פרידה נפטרה בשנת 1994 ונטמנה בבית העלמין בגדרה.
Comments