בראשית שנות החמישים החלו נקבצים גלי עלייה , אל המדינה הצעירה שזה לא מכבר נוסדה. היישוב בארץ שזה עתה התאושש ממלחמת העצמאות , ואשר היה בעצמו יישוב קטן ודל אמצעים, נרתם עתה למשימה לאומית חדשה וחשובה מעיין כמוה והיא קליטת גלי העלייה ההמוניים . בגדרה היו אז 926 תושבים. בשנים 1948-1953 נוספו לה מעל ל-3000 תושבים אשר עלו לכאן ממגוון רחב של תפוצות. במבט אובייקטיבי , משימת הקליטה שלקחו על עצמם אותם "ותיקים" בקליטת העולים החדשים היתה משימה קשה מנשוא. כל תושב ותיק בגדרה ,נדרש למעשה ל

כשהביל"ויים עלו לארץ הם שאפו להקים כאן מושבות יהודיות, בעלות אופי סוציאליסטי וחילוני. בגדרה, המפגש שלהם עם יחיאל מיכל פינס, שהיה פטרונם מטעם חובבי ציון הוליד משהו אחר. פינס היה רב, הוא התגורר בירושלים והיה אדם דתי. המפגש שלו עם הבילויים שהיו רווקים, ציוניים ולא דתיים היה עלול ליצור התנגשות בין שני העולמות. אך הביל"ויים רכשו לפינס כבוד רב ואהבו אותו מאוד והוא השפיע עליהם וקירב אותם לדת. כך שלימים אף הוקם בגדרה בית כנסת. בית הכנסת הראשון של גדרה היה צריף של קרשים , אשר נבנה בש

יש דברים בחיים שאנו שומרים להם מקום חם בלב. יש דברים שהם חלק ממה שאנחנו קוראים לו "הבית". כך היא עבור גדרתים רבים תנועת הנוער "מכבי צעיר". רבים מבני ובנות גדרה התחנכו בתנועה, ואף היו בה בוגרים ומדריכים. אז איך נולדה תנועת הנוער "מכבי צעיר גדרה"? בשנות ה-30 של המאה שעברה, היו בגדרה 67 ילדים בגילאי בית ספר. בני הנוער בדרך כלל למדו או עבדו מחוץ למושבה והיו חוזרים הביתה בשעות הערב. כשהגיע המורה אברהם אסף למושבה גדרה, בשנת 1936, הוא הבחין כי בני הנוער חסרי תעסוקה: גדרה הייתה אז

טעמים של ילדות הם טעמים שצרובים על לשוננו , טעמים שילוו אותנו כל חיינו בערגה ובגעגוע. נדמה לי שלא אטעה אם אומר שרבים מילדי גדרה גדלו על הפיתות של מאפיית צנעני , וטעמן של הפיתות הנפלאות הללו הוא חלק ממרקם טעמי הילדות שלנו. כילדה לא הכרתי מהי פיתה תעשייתית עשויה במכונה. גדלנו על הפיתות התפוחות והריחניות של צנעני , העשויות אחת אחת ביד כיצירת מופת. הפיתות הטעימות כל כך עם הריח המשכר שפועל עליך כקסם , שאי אפשר להישאר אדיש אליו. עד היום כאשר אני רוכשת את הפיתות לביתי והן מונחות להן