
למי צילצל הפעמון
בימים הרחוקים של ראשית ההתיישבות, עת לא היה חשמל ובוודאי שלא הייתה מערכת אזעקה משוכללת , גם אז היה צורך להודיע הודעות חשובות וגם להתריע במקרה של סכנה קרבה. האמצעי שעמד לרשותם של המתיישבים היה פשוט אך יעיל: הפעמון. ברבות מן המושבות הראשונות השתמשו בפעמון כדי להודיע על אירועים חשובים : הולדת תינוק, חגיגה במושבה או, לא עלינו , בעת מלחמה או סכנה. כך למשל במלאת שלושים שנה למושבה גדרה, יצאו הביל"ויים בתהלוכה חגיגית לציון המאורע המשמח. פעמון המושבה צילצל אז שלושים פעמים – פעם אחת כנ

האם היו הביל"ויים חילוניים או שומרי מצוות
פולמוס שלם התחולל בשנים תרמ"ח- תרמ"ט 1887-1888 סביב שנת השמיטה והרוחות סערו ברחבי העולם בקרב קהילות חובבי ציון. במרכז הסערה מצאו עצמם מתיישבי המושבה הצעירה גדרה. הרקע לדברים היה במצוקה הכלכלית אליה נקלעו מתיישבי גדרה. האדמה החקלאית שעמדה לרשותם הייתה מועטה והניבה יבול דל שלא היה בו די כדי לכלכל אותם והם נאלצו לחיות מתרומות שהגיעו מחובבי ציון בגולה. הם זעקו ופנו שוב ושוב שישלחו להם מימון לרכישת אדמות נוספות בכדי שיוכלו להגיע ליבול רב יותר ולא יזדקקו עוד למתנות אחיהם בגולה. ה