בלוג

בין כפר קטרה לגדרה- מלחמה ושלום


הכתבה שפורסמה בגדרתון בתאריך 02.12.16

הנוסעים על כביש 40 , ביציאה מגדרה לכיוון צפון, יכולים להבחין בצדו המזרחי של הכביש בגבעה גבוהה בולטת בשטח. זהו תל קטרה.

התל אשר נמצא בין המושבה גדרה למושב קדרון מכיל שרידים ארכיאולוגיים קדומים, החל מתקופת הברונזה הקדומה. לפני קום המדינה שכן בתל וסביבתו כפר ערבי בשם קטרה.

תל קטרה כיום (2016) מבט ממערב

בטרם הגיעו הביל"ויים לגדרה, היו מרבית תושבי הכפר אריסים- כלומר עיבדו אדמות אשר היו בבעלות של אנשים עשירים אשר לא התגוררו בכפר.

פינס רצה לקנות את אדמות עבור הביל"ויים כדי שיקימו עליהן מושבה.

הוא רכש 3000 דונם מאדמות הכפר קטרה, מידיו של סגן הקונסול הצרפתי ביפו, פרדיננד פלובר.

לפי החוק התורכי אסור היה ליהודי רוסיה ורומניה לקנות אדמות בארץ, לכן האדמות נרכשו בכספם של חובבי ציון ונרשמו על שמו של יהודי אחר- הרב הילדסהיימר מברלין.

אישור העברת אדמות קטרה לידי פינס

כאשר הגיעו הביל"ויים למקום הם סברו כי שמו של הכפר קטרה, משמר שם של יישוב יהודי מקראי בשם גדרה.

השם גדרה מופיע בתנ"ך ברשימת הערים הנזכרות כחלק מנחלת שבט יהודה. בספר יהושע ט"ו , פסוק ל"ו : " וְשַׁעֲרַיִם, וַעֲדִיתַיִם, וְהַגְּדֵרָה, וּגְדֵרֹתָיִם: עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן ".

לימים הסתבר שהכפר שימר כנראה שם של יישוב קדום אחר, בשם קדרון מהתקופה ההלניסטית.

מושב קדרון הסמוך לגדרה קרוי על שם יישוב זה.

היחסים בין התושבים החדשים באזור, דהיינו הבל"ויים, לתושבי הכפר קטרה ידעו עליות ומורדות.

מן הסתם תושבי הכפר לא אהבו לראות את אותם אנשים "מוזרים למראה" הדוברים שפה שונה משלהם , מתיישבים על מה שנתפס בעיניהם עדיין כאדמות הכפר שלהם (למרות שהאדמות נרכשו באופן חוקי ובכסף מלא) ולכן היו לא מעט התנכלויות מצידם.

עם הזמן החלו להירקם יחסי שכנות טובים בין תושבי גדרה לתושבי קטרה.

חלק מתושבי הכפר הועסקו במשקי האיכרים ובבתיהם, נשות הכפר נהגו למכור מתוצרתן החקלאית לתושבי גדרה וחלקן עבדו במשקי הבית בגדרה באפיית לחם , כביסה ועוד.

תושבי הכפר נעזרו בשירותים הרפואיים שניתנו ע"י הרופאים והחובשים מהמושבה ובני הנוער מקטרה התארחו בבית העם לשמיעת קונצרטים או צפייה בטלסקופ.

הילדים והנערים משני היישובים נהגו לשחק ביחד כדורגל ולערוך תחרויות ברכיבה על סוסים.

הכניסה לבית המוכתר של כפר קטרה בגדרה 2016

כשהחלה מלחמת העצמאות, נקראו תושבי קטרה על ידי המנהיגות הערבית לפנות את הכפר.

כמו במקומות רבים נאמר להם על ידי מנהיגיהם ,כי יוכלו לשוב לכפרם לאחר ניצחון צבאות ערב.

תושבי גדרה, הציעו לחלקם להישאר בכפר או להתארח בגדרה עד יעבור זעם, אך אלה חששו שצעד כזה ייחשב כבגידה ולכן בסופו של דבר כל תושבי הכפר עזבו אותו ויצאו בדרכם לעזה.

בסיום המלחמה, עת רצו לשוב לכפרם, הדבר לא התאפשר עוד.

חזית בית המוכתר 2016

כיום כמעט ולא נותר זכר לכפר קטרה.

מרבית הבתים בו היו בתי בוץ וחומר, אשר נהרסו עם הזמן.

פה ושם נותרו חלקי מבנים שהיו בנויים מאבן.

אחד המבנים שנותר על כנו במלוא תפארתו הוא בית המוכתר- אשר נשאר עומד על תילו עד ימינו ונמצא ברחוב לילנבלום בגדרה.

בשנות החמישים שימש אחד מבתי הכפר כבית ספר לילדי העולים אשר הגיעו לגדרה.

כיום ישנן שכונות של המושבה גדרה בסמיכות לתל.

תל קטרה מבט ממערב לכיוון מזרח

על התל עצמו אין התיישבות חדשה.

בימות החורף הוא מתכסה בפריחה מרהיבה של פרחי בר ויש ממנו תצפית מרשימה על האזור.

פוסטים אחרונים
ארכיון הפוסטים
שמרו על קשר
  • Grey Facebook Icon

נעה שרמן גולדפינגר

052-2568863

wiseland1@gmail.com

  • White Facebook Icon

הצטרפו  אלינו בפייסבוק

© 2015  | בניית אתר weLOVEweb