על חומותייך גדרה הפקדתי שומרים
הידעתם כי גם למושבה גדרה יש חומה ?
אם תטיילו היום ברחוב הביל"ויים תוכלו להבחין עדיין בחלק מן החצרות , בחומת אבנים הבנויה מאבני שדה ותוחמת את החצר בקצה האחורי.
החומה נבנתה הן בצד הצפוני והן בצד הדרומי של חצרות המושבה והיוותה למעשה את הקיר האחורי של מבני המשק. כל הקירות של החצרות היו מחוברים ויצרו ביחד חומת מגן למושבה.
ומדוע נזקקו בגדרה לחומת מגן ?
גדרה הייתה יישוב קטנטן ומבודד שכלל באותם ימים רק קומץ אנשים.
המושבה הייתה מוקפת בכפרים ערביים אשר לא ראו בעין יפה את ההתיישבות היהודית החדשה ולכן התנכלו לתושבי גדרה .
כך למשל אנו יודעים על מצוקה אמיתית שהייתה נחלתם של תושבי גדרה נוכח הצקות והתקפות של ערביי האזור.
כיוון שבמושבה היו בתחילה אנשים בודדים הם התקשו לשמור על אדמותיהם ושדותיהם. שכניהם הפלחים מהכפר הערבי קטרה ניצלו את המצב והביאו את עדריהם לרעות בשדותיה של המושבה.
באחד הימים אף היכו מתיישב שניסה לגרשם.
ב-14 באפריל 1888 התרחשה תגרה נוספת עם הפלחים של הכפר מסמיה , ששדדו ארבעה שוורים מעדרה של גדרה. שני מאנשי גדרה יצאו על סוסים ורדפו אחרי השודדים. הם הצליחו להשיב את הגזל ואף לקחו עימם כמה מבהמות השודדים. בעת התגרה נפצע אחד מאנשי מסמיה וכתוצאה מכך הוגשה תלונה כנגד תושבי גדרה . פינס, פטרונם של הגדרתים, התערב ותושבי גדרה יצאו זכאים. באותה שנה הייתה תגרה נוספת בין אנשי גדרה לתושבי הכפר קטרה ובמהלכה נגנב סוסו של ישראל פיינברג. תושבי גדרה הצליחו להחזיר את הגזלה ולקחו עימהם את אחד מערביי קטרה בשבי. באותו לילה עלו תושבי קטרה על גדרה, כדי לשחרר את השבוי והתפתחה תגרה.
ידם של תושבי גדרה הייתה על העליונה ובשעות הבוקר אף הגיעה תגבורת של עשרות גברים ממושבות האזור.
פינס הזעיק את המשטרה מעזה. נערכה חקירה ובסיומה לקחו אנשי המשטרה ארבעה מתושבי קטרה וגם את השבוי למאסר בעזה.
כדי להגן על עצמם מפני מעשי השוד והגניבות של כפריי האזור , ארגנו תושבי גדרה , כפי שהיה גם במושבות אחרות, מערך של תורנות שמירה בלילות.
כאשר נבנו בתי המושבה על הגבעה במקום שבו שוכן כיום רחוב הביל"ויים, הוסיפו כאמצעי הגנה גם את חומות האבנים שהגנו על המושבה .
סיפר שלום סברדלוב : "לילות שמירה ארוכים ידענו בילדותנו. הכל שמרו בגדרה: ילדים, מבוגרים ונשים. את הרפתות שלנו בנינו במרחק מה מאחורי הבתים והצמדנו את קירות הרפתות זו לזו, כך ששימשו כחומות מגן מפני התנפלויות הערבים ולאורך קיר המגן הזה היינו יוצאים לשמירה.
את הכרמים והשדות גדרנו מכל עבר בגידולי צבר דוקרניים ובאקציה. מגיל 12-13 אני זוכר את עצמי חגור אקדח גדול ומלווה את אבי עם רובה צייד לשדות שלנו."
כך היה בימים ההם וכיום נותרו חומות האבן העתיקות כעדות לאותם ימים רחוקים.
