הבו לנו מים !

בימינו אנו , ימי ההייטק והדיגיטל, עת ניתן להשיג כמעט כל דבר בלחיצה על מסך המגע של הטלפון הנייד, קשה לנו לדמיין ימים רחוקים בהם התגוררו וחיו מייסדיה ומקימיה של המושבה גדרה ללא מים זורמים.

המים הם מקור החיים וצורך בסיסי לכל אדם, וודאי בארץ חמה כמו ארץ ישראל.

חייהם של ראשוני המושבה לא היו קלים כלל , בכל הקשר שהוא, וכך גם בנושא המים.

מאיפה השיגו המתיישבים מים לצרכיהם , בימיה הראשונים של המושבה?

בימות הקיץ היבשים, היו הכפריים הערבים באזור שואבים מים מבורות ובארות המים שבכפרם.

תושבי גדרה היו אז הולכים אל הכפר השכן "קטרה" ומביאים משם מים.

כשהיחסים עם ערביי קטרה היו מעורערים, הלכו ברגל עד לכפר "בשית" ( הכפר הערבי אשר היה מצוי במקום שבו נמצאים כיום יישובי גדרות) ומביאים משם מים.

בימות החורף עת מלאו הנחלים שבסביבת המושבה במי גשמים, היו הולכים וממלאים בכליהם מים מן הוואדי. מים אלה היו עכורים ומלאים במשקעים.

סיפר חיים חיסין , אשר היה איש ביל"ו ולימים הרופא של תל אביב, על ביקורו בגדרה באותם ימים:

"... אחרי הסעודה רציתי לשתות, שאבתי לי כוס מים מהכד ואז שאלתי משתומם:

מה הרפש הזה שבכדכם?

-מים טובים מאלה אין לנו, חכה עוד מעט יהיה תה והלכלוך לא יראה.

-מאין אתם לוקחים את המים האלה?

- מהוואדי שעברתם אותו בדרככם לגדרה. כשהחול שוקע המים נעשים די נקיים.

- ומדוע לא תיקחו מים מהבאר בכפר הערבי הסמוך?

- כל עוד לא יבשו המים מהוואדי , מעדיפים שכנינו הערבים לשתות מים עכורים ולא לדלות אותם מהבאר הדורשת עבודה של גמלים ובני אדם."

מכאן אפשר להבין את הביטוי שנטבע בהמשך כי "בגדרה אוכלים מים".

הבאר הראשונה נחפרה בגדרה רק בשנת 1889 לאחר שניתן רשיון לחפירת באר מטעם התורכים.

אך היה עדיין צורך במימון ותושבי גדרה פנו לעזרתו של הברון רוטשילד.

יצוין כי הברון הסתייג מהביל"ויים לאחר המרד שחוללו בראשון לציון, אך למרות זאת תרם את הכסף הנדרש לחפירת הבאר.

תושבי גדרה רצו להוקיר לו תודה על מחווה זו וביקשו לקרוא לבאר על שמו : "באר בנימין".

אך הברון התעלם מכל פנייה בעניין זה.

לבסוף קראו לבאר בשמו ולימים התרצה הברון וקיבל את המחווה .

לאחר חפירת הבאר היו שואבים את המים בצורה ידנית באמצעות גלגל אנטיליה ומשם היו מובילים את המים בכדים אל הבתים.

רק בשנת 1902, לאחר שהגיעה הלוואה מיק"א הותקנה משאבה ממונעת וטחנת קמח בצידה.

מים זורמים הגיעו למושבה רק בשנת 1912, עת חוברה הבאר אל מערכת של צינורות שהובילו את המים לבריכה וממנה אל הבתים.

בשנים הבאות נחפרו בארות נוספות בגדרה, נבנו בריכות מים ואף הוקם מגדל המים אשר נמצא מאחורי בית הכנסת ישורון (ברחוב הביל"ויים) .

לצורך כך הוקמה אגודה שיתופית בשם באר.

בגדרה עד היום ישנן שכונות אשר ניזונות ממי בארות.

הבאר הראשונה- היא באר בנימין, נמצאת בסמוך לבית מכבי , ברחוב פוקס, והיא פעילה עד ימינו.