חצבים פורחים והסתיו כבר בדרכים
אחד מסממני העונה הזו של השנה, תקופה שבה הקיץ מסתיים ושנה עברית חדשה מתחילה , הם עמודי התפרחת הלבנים והחגיגיים של החצב, המבשרים את בוא הסתיו.
מבחינה בוטנאית החצב הוא גיאופיט. הוא ניזון מבצל גדול המצוי בתוך האדמה שבו אוגר החצב מים וחומרי מזון. הבצל יכול להגיע עד לקוטר של 20 ס"מ והוא נחשב לגדול בבצלים של צמחי א"י.
שורשיו של החצב יכולים להגיע עד לעומק של מספר מטרים ואף לחצוב את דרכם דרך סדקים בסלע, יש הגורסים שזהו מקור שמו, שכן הוא חוצב אל תוך הסלע.
במהלך החורף מצמיח החצב עלים בשרניים אשר קמלים בהדרגה באביב עד להיעלמותם המוחלטת בקיץ, אז אין זכר לחצב מעל פני הקרקע עד שמתחילים להופיע עמודי התפרחת שלו.
עמודי התפרחת הראשונים מתחילים לבצבץ מן האדמה כבר באמצע חודש אב ויש האומרים כי זהו מקור שמו של החצב- כלומר- חצי אב.
כיוון ששורשיו עמוקים , קשה לעקור את צמח החצב ולכן לאורך הדורות נהגו להשתמש בו כדי לסמן את הגבול שבין החלקות.
גם במקורות היהודיים נזכר מנהג זה בהקשר של סימון חלקות השדה ולפי המדרש, יהושע בן נון סימן באמצעות החצב את גבולות שבטי ישראל בעת התנחלותם בארץ.
וכך נכתב בתלמוד הירושלמי, במסכת פאה :
"רבי יוסי בן חנינא אמר: חצובות (הכוונה לחצבים) מפסיקין לפיאה (כלומר : יוצרים גבול בין החלקות). רב חסדא בעי: בהן חלק יהושע את הארץ " .
כדי למנוע ממכרסמים ומשלל בעלי חיים לאכול אותו, פיתח החצב מנגנון הגנה אשר כולל רעל חריף אשר מצוי ברקמותיו, בבצלו ובעליו. הרעל פוגע בבעלי חיים ולא בצמחים ופועל על הלב ואף גורם לגירוד בעור.
בימי הביניים שימש ברפואה כסם ממריץ ללב .
במצריים וביוון בעת העתיקה נהגו לתלות בצל של חצב בפתח הבית כסגולה לפריון.
עמודי התפרחת העדינים והחגיגיים של החצב, המופיעים בעונה זו של השנה, עת הכל עוד צחיח מחומו של הקיץ, מושכים את תשומת הלב .
בגני הילדים נוהגים ללמד אודותיו כאחד ממבשרי הסתיו והוא מככב בשירים ישראליים רבים.
כך למשל בשיר : "שיעור מולדת" אשר נכתב על ידי עלי מוהר והושר על ידי להקת כוורת:
"והמורה אומרת: 'עוד מעט כבר סתיו'. בשיעור מולדת היא מראה חצב. היורה יבוא עכשיו שפע טיפותיו כוילון שקוף על פני העמק הפורש שדותיו. "
וכמובן בשירה של נעמי שמר הנקרא : "כמו חצב" .
"כמו חצב להתבצר במעבה האדמה ולחכות לסיומה של העונה הכי חמה ואחר כך להתמר וכעמוד עשן לבן שמועה טובה להעביר שהחגים כבר באוויר. "
אגדה עממית מספרת כי ככל שעמודי התפרחת של החצב גבוהים יותר כך תהיה כמות המשקעים שתרד באותו החורף רבה יותר. לאגדה זו אין בהכרח אחיזה במציאות .
